יצירתו הקרמית של יחזקאל שטרייכמן (1906 – 1993) כבר נחשפה בעבר, אלא שהתערוכה זו חדשה בחשיפתו של אוצר אינטימי, שולי לכאורה, שיצר שטרייכמן לחדר האמבטיה בדירת מגוריו בתל-אביב כאשר כיסה את דפנות החדר באריחי קרמיקה צבעוניים, המהדהדים את יצירתו הציורית ומקרינים הנאה מופלגת של יוצרם מעצם העבודה עם החומר. מגע הקסם שלו הפך את החמר למצלול של צורות, צבעים ומרקמים הנע על צירי המתח שבין פיגורטיבי למופשט, בין הארצי לשמימי, בין ביטוי של החוויה המקומית לשיח עם עולם האמנות, ובין הארכאי למודרניסטי.
ב'חיזיון' שיצר לחדר האמבטיה שלו שילב שטרייכמן אריחים בגדלים ובצורות שונות, ובדיאלקטיקה אופיינית נע בין חימר חשוף ויובשני בגווני אדמה לחימר מזוגג ועתיר צבע (ובולט במיוחד הגוון הכחול-ירקרק שמקורו במזרח הקדום), בין פני שטח חלקים לתבליטיים, בין דימויים מומצאים לבין שאילות של מוטיבים ים-תיכוניים מוכרים שמקורם מאמנות אטרוסקית קדומה ועד ציטוטים מיצירתם של אמנים כבראק ופיקסו.
מבט מדוקדק על-פני קירות הקרמיקה יחשוף פני-שטח עם מירקם מישושי וצבעוני עשיר שמבעד לו מתגלה מילון דימויים מגוון: דימויים ימיים כמו גלי ים, מפרשיות, ברבורים ודגים, בעלי חיים כמו סוס בדהרה, גמל או בעלי כנף, גרסאות שונות של עירום נשי בתנוחות נוסחתיות מוכרות של אמא-אדמה ובמצבים של עמידה או מחול, אישה עם יונה, נימפת-ים, אישה מחללת, פני אישה אולי בהשראת אישה-פרח של פיקסו, ובין לבין צורות אמורפיות מבית מדרשו של חואן מירו, מחברים גיאומטריים מופשטים וגם תזכורת לאותו סורג בדגם המעוינים שבחלון הסדנה של שטרייכמן, מוטיב המאזכר את יצירותיו המוכרות בצבעי שמן ובצבעי מים .
שטרייכמן הגיע אל היצירה בחימר בעידודו של ידידו הצייר פנחס אברמוביץ שבעצמו הוכנס לסוד הטכניקה על-ידי הצייר אהרון כהנא, שלושתם אמני "אופקים חדשים" . עצם הנטייה של האמנים המקומיים להתנסות בקרמיקה "יובאה" במידה רבה בסוף שנות הארבעים על-ידי אהרון כהנא מבירת האמנות, פריז.
העובדה שאמנים שיצירתם באותה עת נטתה להפשטה פנו במקביל לעבודה בחומר מעידה שאולי נתפס האופי השימושי והפחות יומרני של המדיום הקרמי כאתנחתא לעיסוק האמנותי הקנוני שלהם. יתכן כי באספקט המוחשי והחושני של החימר ובמאפייניו המקומיים מצאו אמני 'אופקים חדשים' פיצוי על הערטילאיות של הציור המופשט וניכורו למקום, או אולי הציבה ההתנסות בחומר – בצורניות ארכאית – אתגר אמנותי חדש ומרענן, תחום 'לגיטימי' שלאמן החופש להשתעשע בו ולבדוק את גבולותיו בהפיגו את המשמעת העצמית המחמירה יותר שכפה על עצמו מול הבד או הנייר.
התערוכה "האמבטיה של שטרייכמן" היא חגיגה כפולה של אמנות ושל שימור:
פסיפסי הקרמיקה ששטרייכמן יצר בסוף שנות החמישים ובראשית שנות הששים הוסרו מן הקירות ושובצו מחדש על-ידי שי פרקש אמן של שימור ושיחזור ציורי קיר בעזרת הנהלת בנק דיסקונט שהתגייסה לפרויקט בשל מחויבותו המתמשכת של הבנק לקידום האמנות הישראלית ובכלל זה לשימור מורשתו של האמן יחזקאל שטרייכמן.