בתערוכה העוסקת באוונגרד של שנות ה-70 מוצגות עבודות של כמה מהבולטים באמני האוונגרד שפעלו בארץ והיא מוצגת בשני חלקים שכל אחד מהם עוסק באמנים ובמגמות שונות באותו עשור. החלק הראשון שנפתח ביוני האחרון הציג עבודות של האמנים דגנית ברסט, תמר גטר, משה גרשוני, מיכאל דרוקס, פנחס כהן גן, רפי לביא, מוטי מזרחי ומיכל נאמן. החלק השני נפתח בנובמבר 2011 והציג עבודות של האמנים מיכה אולמן, בני אפרת, מיכאל גיטלין, גדעון גכטמן, נחום טבת, מירית כהן, יהודית לוין, יהושע נוישטיין, גבי ושרון (גבי קלזמר ושרון קרן) והנרי שלזניאק.
כל אחד מהאמנים מוצג בחלל עצמאי כתערוכת יחיד זוטא, איש איש במבחר ספציפי של עבודות, שמתמקד בהיבט פרטיקולרי, ידוע או פחות ידוע, בשלב שבו הוא עדיין מתפקד, בזמנו שלו אך גם בזיכרוננו, במהלך התפתחותו האישית כמו גם כשותף למהלך האופייני לזמנו ולדורו. כולם כאחד מתפרשים כיום כמי שנעו בטווח שבין חשיבה קונספטואלית "טהורה" לבין נקיטת עמדה בשאלות של זהות אישית ושל תודעה חברתית ואפילו פוליטית (בניצניה המוקדמים).
גיבושה של שפה פלסטית חדשה אשר מונעת מרוח חקרנית המעלה על נס את ה"קונספט"- הרעיון, הבוחנת את המצע, הפורמט, החומר והמרחב של יצירת האמנות, ומתנסה במדיה חדשה, נחשפת כאן במתווים, בשחזורים של עבודות מן התקופה ובעבודות מוגמרות אשר יצרו בזמנן איקונוגרפיה חדשה בנוף האמנות המקומית.