"כשאני לא מצייר, אני הולך לחפור"

תערוכת ציורים של עמית קבסה (ספטמבר 2026) בה גוף עבודות חדש של ציור מופשט בפורמטים גדולים, עתירי מרחבים מוצבים בחלל המוזיאון באופן שמדגיש מרחב אשר בו הפנים והחוץ מתאחדים ומאתגרים לתפוס את גבולותיו. 

לקבסה, השומר על נוכחות מתמדת ודומיננטית בשדה האמנות מזה כעשרים שנה, התערוכה הנוכחית מסמנת נקודת מפנה ביצירתו שכן היא מוקדשת כולה למופשט. זהו אינו בגדר שינוי סגנוני בלבד אלא נחשפת שפה מופשטת המופיעה כבחינה מחודשת של מנגנוני הייצוג בציור בזמן מלחמה. בעבודותיו, שנעשו לאחר ה-7 באוקטובר, בולטת ההימנעות מהדימוי הישיר, זוהי תפנית מרתקת עבורו בה הוא מתמקד בחומר ובצבע תוך כדי דיאלוג עם המסורת של הציור המופשט. וויתור על הקונקרטי לטובת חווייה חומרית חושית ותודעתית המציעה מרחב התבוננות רב שכבתי. 

עמית קבסה נולד באשדוד וכשהיה ילד עברו הוריו לקיבוץ מגל שבצפון השרון – שם הוא חי ויוצר. קבסה פועל במרחב פיזי הכולל את הסטודיו ואת החורשה הממוקמת ליד. חורשה שהפכה עבורו לגן, בו הוא חפר בורות, בריכות מים קטנות, טיפח צמחייה ו"נטע" בגן דברים הזוכים ליחס אנימיסטי. 

"כשאני לא מצייר, אני הולך לחפור" –

הצהרה התופסת את הציור כצורת ידע בהתהוות מתמדת, ומעמידה את הצופה במצב  שאינו מתכנס לפרשנות על היצירה, אלא בחוויה שבה היצירה ממשיכה להתקיים ולהתפתח גם מחוץ לגבולות הפורמט. ההצהרה של קבסה מעידה על פיצול או על אפשרות חליפית, המדגישה את התשוקה אל החומר. זו פעולה של פיצול של זמן ומקום, שאינה מסתפקת בפני השטח, אלא מכוונת אל תוכו, אל מסה שניתנת לשינוי, אל האדמה – אל אובייקט פיזי, אקולוגי, פוליטי ופילוסופי. מערכת יחסים בין עולם-גוף-אדמה, כשהחוויה דורשת נוכחות פיזית, זמן ותנועה.

התערוכה מוצגת במסגרת אשכול התערוכות החדש של המוזיאון, שייפתח לקהל ב־17.9.2026, ובמסגרתו יוצגו לצד התערוכה גם התערוכות הבאות:

"הדס סט: Joy in Repetition", של האמנית הדס סט 

חמש עבודות וידיאו מאוסף המוזיאון