בתערוכה הוצגו כ-300 יצירות של אמנות נרדפת במשטרים טוטאליטריים, והיא נשענה ברובה על אוסף בר – גרא לאמנות נרדפת. האוסף של בני הזוג קנדה (Kenda) וג'ייקוב בר גרא – במקור מקולן (Cologne), גרמניה, בעצמם קורבנות של רדיפה – מציג תמונה רחבה של מאבק האוונגרד האירופאי במאה העשרים ונחשב לאוסף חשוב בתחומו. רובו של האוסף מורכב מיצירות הדור השני של האוונגרד הרוסי: אמנות סובייטית שזכתה לכינוי "אמנות נון-קונפורמיסטית" (או בפשטות – לא רשמית) מתקופת השלטון הסובייטי בין השנים 1953-1986 – אחרי מות סטאלין ולפני עידן הפרסטרויקה. מותו של סטאלין איפשר לגדולי האמנות של המודרניזם המוקדם לצאת ממחבואיהם, הממשיים והמנטליים, ולהתבטא מחדש בדרכם האישית, לצד דור חדש של ציירים – ילידי העידן הסטאליניסטי אשר חיפשו אף הם דרכי ביטוי חדשות. את יצירותיהם של ציירים אלו, אספו בני הזוג בר – גרא.