התערוכה פנים<->חוץ היא הראשונה שאצר יונה פישר עם כניסתו למוזיאון אשדוד כיועץ אמנותי וכאוצר. תערוכה זו היא מעין "תערוכת הרצה", כפי שמכנה אותה פישר, תוך כוונה למסד את המוזיאון ולהפכו למקום של פעילות רצופה (שתי התערוכות שהוצגו בעבר היו לתפיסתו בבחינת תופעות חד-פעמיות).
שם התערוכה פנים<->חוץ אינו מצהיר ואף לא מרמז על נושא, השם פנים<->חוץ מתייחס לחללי התצוגה הייחודיים של המוזיאון המשמשים נקודת מוצא לתערוכה זו: חללי התצוגה שעיצבו אייל ויצמן, רפי סגל ועמנואל הרץ דורשים תצוגה אינטימית – אלה חללים "קופסתיים" בנפחים משתנים, המקיימים יחסים קונטראפונקטיים בינם לבין עצמם ובינם לבין החללים המקיפים אותם. "אינטימיות זו נראתה לי מאתגרת", כותב פישר, "היא דורשת התייחסות ספציפית לכל חלל וחלל, היא מחייבת תכנון של כל חלל כאילו הוא עומד ברשות עצמו, ובמקביל היא קוראת ליצירת מצבים המקשרים את החלל עם חללים אחרים". חללי התצוגה אם כך, הם שהכתיבו את מסגרת הפעולה הייחודית בתערוכה והם שאפשרו לנהוג בחירות בבחירת האמנים והיצירות.
יצירות של שנים עשר ציירים וצלמים בני דורות שונים ותפיסות שונות, מוצגות בחללים השונים. אלו מייצרים מצבים של פנים וחוץ ביצירות: במבטים מתוך וכלפי ובמרחבי פנים – חוץ של השתקפות הדדית.